על פי הדו"ח, בארבע מתוך חמש מדינות ברחבי העולם אין חוקים המגנים על צעירים לסביות, הומואים, ביסקסואלים, טרנס ואינטרסקס מפני בריונות, ורק שש מדינות חברות באו"ם אימצו חקיקה לשם כך.

על פי ILGA World, ארגון בינלאומי המפגיש יותר מ -2,000 עמותות מ -170 מדינות להגנה על זכויות האדם של אנשים לסביות, הומואים, דו מיני, טרנס ואינטרסקס, פורטוגל היא אחת משש המדינות יחד עם אנדורה, פינלנד, יוון, הולנד וספרד.

באשר לפורטוגל, הארגון מציין כי למדינה יש שני מאמרים בחוק הסטודנטים ובאתיקה בית ספרית האוסרים על אפליה על בסיס נטייה מינית בסביבות חינוכיות ומבססים את חובתם וזכותם של כל התלמידים להתייחס לאחרים ולהתייחס אליהם בכבוד ובאופן הולם, ללא אלימות".

אותם מאמרים אוסרים גם על "אפליה על בסיס זהות מגדרית במסגרות חינוכיות".

הארגון מציין כי חוק ההגדרה העצמית של זהות וביטוי מגדרית "קובע את חובתן של רשויות החינוך הציבוריות לאמץ וליישם [בבתי ספר] אמצעים למאבק באפליה, אלימות והדרה" על בסיס זהות מגדרית וביטוי מגדרי בבתי הספר וכן בשל מאפיינים מיניים.

על פי ILGA World, ל -40 מדינות חברות באו"ם יש חוקים לאומיים בהם מוזכר לפחות אחד מהעילות לבריונות (נטייה מינית, זהות מגדרית, ביטוי מגדרי ומאפייני מין).

"מתוכם [40], 38 [יש חקיקה נגד בריונות] בנושא נטייה מינית, 30 על זהות מגדרית, 13 על ביטוי מגדרי ו -14 על מאפייני מין", נכתב בדו"ח.

"רוב תחומי השיפוט משתמשים בחוקי חינוך או יחס שווה ולעתים קרובות מסתמכים על גישות פדגוגיות כדי לחנך את העבריינים ולספק תיקון לקורבנות בתוך מערכת החינוך, במקום באמצעות סנקציות פליליות", מבקר ILGA World.

הוא גם מציין כי ישנן 10 מדינות בהן ההגנה אינה שווה בכל רחבי העולם, כלומר ארגנטינה, אוסטרליה, אוסטריה, בלגיה, קנדה, איטליה, מקסיקו, דרום קוריאה, בריטניה וארצות הברית.

עוד נכתב כי בהונגריה ובבולגריה "לא ברור אם ההגנות המשפטיות עדיין בתוקף, בין אם בגלל שיש סתירות בין החקיקות השונות או משום שהפסיקה הובילה למצב של אי ודאות משפטית".