בתחזיות הסתיו שפרסמה בריסל, נעשה ניתוח של ההשפעה של קרנות האיחוד האירופי, ש"אמורות להשתנות באופן משמעותי בין המדינות החברות ", כאשר פורטוגל היא אחת הנהנות העיקריות.

"באיחוד האירופי בכללותו, ההוצאות הציבוריות הממומנות על ידי מענקי האיחוד האירופי צפויות לגדול ב -0.2% מהתוצר המקומי הגולמי (התוצר) בין 2024 ל- 2026. עם זאת, עלייה של יותר מ -1% מהתמ"ג צפויה בבולגריה, יוון, לטביה, פולין, פורטוגל וסלובקיה", נכתב במסמך.

עם זאת, בעקבות עליות אלה, ישנה ירידה בין 2026 ל- 2027, אשר "מושפעת מהגודל היחסי של ההקצאות המתאימות מתוכנית ההתאוששות והחוסן (RRP) ומדיניות הלכידות של המדינות החברות", כך שחלק מהמדינות "עם הקצאות RRP גדולות יותר (כגון יוון, פורטוגל וספרד) צפויות לרשום ירידות גדולות יותר בהוצאות הממומנות על ידי מענקי האיחוד האירופי בשנת 2027.

בריסל גם מסיקה כי המדיניות הפיסקלית תהיה הטרוגנית במידה ניכרת בין המדינות החברות בשנת 2026, החל ממדיניות התכווצות של כ -3% מהתמ"ג ברומניה למדיניות מרחיבה של כ -3% באסטוניה.

"הוצאות הממומנות על ידי מענקי PRR וקרנות אחרות של האיחוד האירופי אמורות לספק תרומות מרחיבות ניכרות למדיניות הפיסקלית בבולגריה, פורטוגל, פולין ויוון", שוקלת הנציבות במסמך בו היא צופה כי פורטוגל תרשום השנה יתרת תקציב אפס וגירעון של 0.3% בשנת 2026.

תחזיות אלה פסימיות יותר מאלו של הממשלה, מה שמצביע על עודף של 0.3% מהתמ"ג השנה ו -0.1% בשנת 2026.

הוועדה מדגישה כי "ההשקעות במימון מקומי צריכות להימשך או לגדול ברוב המדינות, עם התרחבות גדולה במיוחד באסטוניה וליטא, גם בגלל הוצאות הביטחון".

מצד שני, "ההוצאה השוטפת נטו הממומנת על ידי תקציבים לאומיים צפויה לתרום להתכווצות בעשר מדינות האיחוד האירופי, עם הגבלות משמעותיות בצרפת, מלטה, אוסטריה, פינלנד, פולין ובמיוחד סלובקיה ורומניה", מסכמת הנציבות.

בריסל גם ניתחה את השפעת המכסים האמריקאים והגיעה למסקנה כי פורטוגל היא בין המדינות עם החשיפה הנמוכה ביותר לשיעורים אלה.

"מלטה, קרואטיה, אסטוניה, פורטוגל וצרפת חשופות פחות מכיוון שיש להן תעריפי מכס אפקטיביים נמוכים ויצוא מוגבל לארה"ב", נכתב במסמך.

שיעורי התעריפים האפקטיביים משתנים במידה ניכרת בין המדינות החברות, מ -3.2% לאירלנד ל -29.5% עבור לוקסמבורג, תלוי במוצרים שהמדינות מייצאות ביותר.

"מדינות שהיצוא העיקרי שלהן הוא פלדה, אלומיניום, ברזל, כלי רכב בינוניים וכבדים ומכונות עומדות בשיעורים הגבוהים ביותר, בעוד שמדינות המייצאות בעיקר סחורות הפטורות כיום ממכסים אמריקאים, כמו מטוסים ותרופות, נמצאות בקצה התחתון של הדירוג", מסבירה הנציבות.