כל המסלולים נראים לעין לכל מי שרוצה לראות אותם. מדברים על התקנת Gigafactory AI, פיתוח מרכז הנתונים הגדול באירופה בסינס, צינור השקעות במרכזי נתונים שעשוי לעלות על כמה מיליארדי יורו בעשור הקרוב, יכולתה של פורטוגל להפוך למוקד קישוריות אטלנטי בין אירופה, אמריקה ואפריקה. התשתית הפיזית של הכלכלה הדיגיטלית החדשה עוברת דרך כבלים צוללים, אנרגיה מתחדשת, מי אוקיינוס קרים ויבשה ממוקמת היטב. פורטוגל, לראשונה מזה זמן רב, לא נמצאת בסוף הקו. זה באמצע המסלול.

במקביל, אנו עדים למהלכים אסטרטגיים בתחומים בעלי ערך מוסף גבוה. חברות בתחום הבריאות הדיגיטלית ו- AI המיושמות לשיקום יוצרות רכזות גלובליות מערים פורטוגזיות. Fábrica de Unicórnios משיקה מרכז בריאות ברוסיו, בשיתוף עם חברות תרופות, קבוצות בתי חולים, מוקדי אריכות ימים ובתי ספר לרפואה. פלטפורמת עבודה מרחוק עולמית מחליטה להקים את משרדה האירופי בליסבון. חברות טכנולוגיות בריאות פורטוגליות, טכנולוגיה עמוקה ובינה מלאכותית ממשיכות למשוך השקעות משמעותיות והרחבה למספר יבשות.

המספרים שהוצגו על ידי סטארט-אפ פורטוגל וגופים אחרים מאשרים את המגמה. יותר מחמשת אלפים סטארט-אפים פעילים, מחזור שכבר שווה כ -1% מהתמ"ג, משכורות ממוצעות הרבה מעל הממוצע הארצי, יצוא הולך וגדל ועשרות סבבי השקעה בשנה. ליסבון ופורטו נותרו המרכזים העיקריים, אך ערים כמו בראגה, אווירו, לייריה וקוימברה עולות על מפת החדשנות העולמית

.

ברמה האירופית, הנציבות האירופית כבר הבינה שהיא צריכה להתאים את גישתה לוויסות AI. חוק הבינה המלאכותית יצטרך להיות מיושם בצורה ידידותית יותר לחדשנות, עם פחות בירוקרטיה ויותר התמקדות בהגנה האמיתית של האזרחים, מבלי להרוג מלכתחילה את הסטארט-אפים שרוצים להתבטא מאירופה. במקביל, בריסל מסתכלת על מדינות כמו פורטוגל, המשלבות אנרגיה נקייה, כישרון מוסמך, עלות יחסית נמוכה יותר וקישוריות בינלאומית נהדרת, כחלקים חשובים באסטרטגיית הריבונות הדיגיטלית והתעשייתית של היבשת.

אבל העתיד לא בנוי רק עם מספרים גדולים, פרסומות ומבנים מלאים בשרתים. המבחן האמיתי יהיה ביכולתה של המדינה ליישר רמות שונות של קבלת החלטות. עיריות המפחיתות את הביורוקרטיה ומתכננות לטווח הארוך. בתי ספר ואוניברסיטאות המתאמנים לטכנולוגיה, אך גם לחשיבה ביקורתית. ממשלות שיוצרות יציבות רגולטורית ופיסקלית. מפלגות הדנות בעתיד הדיגיטלי של המדינה מעל ההיגיון של מחזור הבחירות. חברות המשקיעות בהכשרה רציפה ומשכורות המשקפות את הערך שנוצר.

אם פורטוגל יודעת לנצל את חלון ההזדמנויות הזה, התרחיש לשנת 2030 עשוי להיות שונה מאוד מזה שהתרגלנו אליו. במקום מדינה שמייצאת כישרון כי אין לה דרך לשמור עליו, אנחנו יכולים להיות מדינה המייבאת כישרון כדי לחצות אותו עם שלנו. במקום משרות בעלות שכר נמוך במגזרים בעלי ערך מוסף נמוך, אנו יכולים לקבל נפח הולך וגדל של משרות מיומנות בתחומי AI, הנדסה, מדעי נתונים, בריאות דיגיטלית, תעשיות יצירתיות וכלכלה ירוקה

.

כמובן, שום דבר מזה אינו מובטח. יש סיכונים אמיתיים. החל מהסתמכות יתר על כמה פרויקטים גדולים ועד לסכנה שהכלכלה הדיגיטלית צומחת לצד כלכלה מסורתית שמפגרת מאחור. ישנם אתגרים בדיור, ניידות, הכשרת כוח העבודה וחלוקת הפיתוח המאוזנת בין החוף לפנים.

אבל בפעם הראשונה מזה שנים רבות, כל הסימנים מצביעים באותו כיוון. פורטוגל נמצאת על מפת המשקיעים הטכנולוגיים הגדולים. יש לה מערכת אקולוגית הולכת וגדלה של סטארט-אפים, אוניברסיטאות שמתחילות להיות מחוברות יותר למרקם העסקי, תוכניות למשוך כישרונות בינלאומיים הכוללים שותפויות בין עיריות, מוסדות להשכלה גבוהה ומבנים כמו סטארטאפים מועצמים. יש לה בירה המארחת את אחד הכנסים הטכנולוגיים הגדולים בעולם וכבר מותקנים בו עשרות חדי קרן לאומיים ובינלאומיים.

אם פסגת האינטרנט נשארת בליסבון מעבר לשנת 2027 או לא זה כמעט פרט. הדבר החשוב הוא שהמדינה כבר חצתה נקודה שאין בה חזרה באופן שבו היא נראית. מארץ חופשה היא הפכה למדינה של העתיד. השאלה כעת היא כבר לא האם פורטוגל תשתנה, אלא כיצד נבטיח שהשינוי הזה יגיע לכולם ולא רק למעטים.

העתיד הדיגיטלי מתרחש. העשור הבא יגיד אם ידענו להפוך את הרגע הזה להזדמנות מבנית. אני, שהיה בר מזל מספיק כדי להיות שם כדי לראות ולשמוע את כל זה, בחרתי להאמין כך.