כאשר אנו מסתכלים על המדינה כרגע, אנו רואים סימנים ברורים לבגרות כלכלית. אנחנו לא מגיבים רק להזדמנויות ספציפיות. אנו בונים מודל צמיחה חדש המשלב טכנולוגיה, אנרגיה, חדשנות, כישרון וטריטוריה. מודל זה אינו תלוי במגזר אחד או בגיאוגרפיה אחת. זוהי בנייה מערכתית.

ההשקעה הבינלאומית שמגיעה לפורטוגל הופכת אסטרטגית יותר ויותר. מדובר בפרויקטים ארוכי טווח, עם מרכיב טכנולוגי חזק, רמה גבוהה של דרישות רגולטוריות והשפעה ישירה על יצירת ערך מוסמך. פרויקטים אלה דורשים ערים מאורגנות היטב, תשתיות מוצקות, סביבות עבודה מתקדמות ואספקת דיור התואמת פרופילים מקצועיים חדשים. נדל"ן הפך אפוא לכלי של מדיניות כלכלית ולא רק לשוק פיננסי.

במקביל, הכלכלה הפורטוגזית צוברת חוסן שלפני כמה שנים לא היה מתקבל על הדעת. גיוון המגזר מפחית סיכונים, המחויבות לאנרגיה נקייה מגבירה את התחרותיות המבנית, הדיגיטליזציה מחזקת את הפרודוקטיביות והכישרון הזמין יוצר מעגל חדשנות מוסרי

.

והכי חשוב, צמיחה זו מתחילה להיות מופצת באופן שווה יותר על פני השטח. המדינה כבר לא חיה על שני קטבים בלבד ומתחילה לתפקד כרשת של ערים, אזורים ואשכולות כלכליים מחוברים זה לזה. עיצוב מחדש טריטוריאלי זה הוא אחת ההזדמנויות הגדולות ביותר להתפתחות לאומית בעשורים הקרובים

.

מה שהופך את הרגע הזה לרלוונטי במיוחד היא העובדה שאנחנו בונים כעת את התנאים לדור הבא של חברות, אנשי מקצוע ומשקיעים. ההחלטות המתקבלות היום בתכנון עירוני, תשתיות אנרגיה, ארגון טריטוריאלי והכשרת כישרונות ישפיעו ישירות על מיקומה של פורטוגל בעשרים או שלושים השנים הקרובות.

פורטוגל לא רק צומחת. הוא ממקם את עצמו מחדש

.

אנו עדים למעבר מכלכלת הסתגלות לכלכלת אישור. כלכלה שלא מחכה לעתיד אלא בונה אותו.

שנת 2030 אינה אופק רחוק. זה מתחיל להיות מתוכנן כעת, בפרויקטים שהושקו, בערים שעוברות טרנספורמציה ובביטחון המותקן בשוק.

וזה אולי ההישג הגדול ביותר של מחזור חדש זה: פורטוגל שוב האמינה בעצמה כפלטפורמה לצמיחה, חדשנות והזדמנות.