בנאום בפני הפרלמנט האירופי, במהלך מושב לציון 40 שנה להצטרפותן של פורטוגל וספרד לקהילה הכלכלית האירופית דאז (EEC), הדגיש מרסלו רבלו דה סוזה כי ממלכת פורטוגל "נולדה באירופה ונולדה משושלות אירופאיות", ונזכר בקשר האימהי של אפונסו הנריקס לממלכת לאון, שלימים "תהווה את ממלכת ספרד", ולפטרס חיבור אל הדוכס מבורגונדי, "שיעזור להקים את ממלכת צרפת".

"אבל הוא נולד גם משושלות מ"אירופים "אחרים, מהצפון, הדרום, המערב והמזרח. מאפריקה ואסיה. מאוחר יותר, מאמריקה ואוקיאניה. בכור היתוך של אתניות, תרבויות ודתות", אמר.

נשיא הרפובליקה הדגיש כי הפורטוגלים הם "אירופאים מהשורשים", אך "שורשים אלה היו מעורבים, מההתחלה, עם אלה של יבשות אחרות ויקומים אחרים".

"לכן, אין פורטוגזים טהורים. יש פורטוגזים מגוונים, בעושרם התרבותי", אמר, וקיבל מחיאות כפיים מכמה חברי הפרלמנט.

מרסלו רבלו דה סוזה הוסיף כי הפורטוגזים הם "אירופאים בשפה, בתרבות, בהיסטוריה".

"ומכיוון שהם אירופאים, אוניברסליים", אמר.

ואז, במתווה קצר של ההיסטוריה של פורטוגל, הדגיש מרסלו רבלו דה סוזה כי המדינה, מהמאות ה -15 עד המאה ה -19 וה -20, חיה "סאגה מתמדת ביבשת אירופה ומחוצה לה", מכיוון שהחל מהמאה ה -15 ואילך, הפורטוגלים "חצו אוקיינוסים" ו"נגעו באיים ויבשות".

"ופעמים רבות היינו מאושרים יותר בשייט ולטייל בעולם מאשר במלחמות אירופה", הדגיש וציין כי ביחס לספרד ופורטוגל, "הם קיבלו עצמאות, נלחמו לשמירה על זה, איבדו אותה והחזירו אותה".

"עד המאה ה -17, זה היה תסיסה מתמדת. כמו גם המלחמות היבשתיות בהן היינו מעורבים", אמר ונזכר כי במאה ה -19 פורטוגל אפילו נאלצה להבטיח את עצמאותה על ידי הקמת בירתה באימפריה של ברזיל

.

"היינו אירופאים, אבל אירופה שהנארה אותנו לא תמיד הייתה נושאת חדשות טובות", סיכם.

זו הסיבה, הוא המשיך, "מה שבאמת שונה ומדהים הוא שהאינטגרציה האירופית של המאה ה -20, שהגיעה לשיאה בהצטרפותה לפני ארבעים שנה [של פורטוגל], באותו יום כמו ספרד, עם תפקידם המוביל של מריו סוארס ופליפה גונזלס, באה לשנות את ההיסטוריה.

"זה שינה את ההיסטוריה האירופית. היא שינתה את ההיסטוריה של היחסים עם שכנתנו היחידה, היא שינתה את ההיסטוריה שלנו. זה השתנה לכיוון חופש, דמוקרטיה, שלטון החוק, פיתוח וצדק חברתי", אמר.

מרסלו הדגיש כי "לאחר מאות שנים של עצמאות המבוססת על האוקיינוסים והאימפריה, והסוף הבלתי נמנע והמאוחר של האימפריה, עם הקמת הקהילה הרב-יבשתית והרב-אוקיאנית של מדינות דוברות פורטוגזית (CPLP), פורטוגל, ספרד והמדינות שהצטרפו לאיחוד האירופי החלו היסטוריה חדשה".

"זה נמשך כמעט 50 שנה ואשר לא היה אפשרי ללא אירופה, בשולי אירופה, מול אירופה. דוגמה מצוינת לשינוי זה היא האחווה בין פורטוגל לספרד, ששני ראשי המדינות היו עדים לה כאן ברהיטות, המייצגים את מולדתם ועמיהם", אמר.

נשיא הרפובליקה הצהיר כי פורטוגל "לעולם, אך לעולם לא" תוותר על אירופה.

"כי ויתור על אירופה פירושו, עבור פורטוגל, ויתור על חלק חיוני ובלתי ניתן להחלפה בפורטוגל", הדגיש.