פורטוגל נמצאת בעמדה ייחודית בפרדיגמה החדשה הזו. מעולם לא היה לנו, כמו עכשיו, שילוב כה חיובי של אנרגיה מתחדשת תחרותית, בגרות רגולטורית ויכולת טכנית. מציאות זו כבר משנה באופן עמוק את האופן שבו משקיעים, יזמים ומנהלי נכסים מעריכים פרויקטים של נדל"ן

.

אנרגיה היא כבר לא רק עלות תפעול. זה הפך למרכיב ישיר של הערכת שווי. בניין יעיל, עם ייצור אנרגיה משלו, עם תלות נמוכה ברשת ומותאם לקריטריונים של ESG, יש כיום סיכון פיננסי נמוך יותר, נזילות רבה יותר ואטרקטיביות רבה יותר להון מוסדי.

בחודשים האחרונים צפיתי בתופעה זו בצורה ברורה מאוד במגזרים שונים בשוק. במרכזי נתונים, החלטת ההשקעה מתחילה בניתוח הגישה לאנרגיה ירוקה יציבה, זולה וניתנת להרחבה. בלוגיסטיקה, מפעילים גדולים מעדיפים פלטפורמות ניטרליות פחמן וחוזי אנרגיה ארוכי טווח. במגורים, קונים ודיירים מודעים יותר ויותר ליעילות תרמית, צריכה ועלויות אנרגיה. בתעשייה, פרויקטים מתקדמים רק אם הם מבטיחים תחרותיות באנרגיה למשך 20 או 30 שנה.

טרנספורמציה זו היא עיצוב מחדש של מפות השקעות. מיקומים שהיו פעם משניים צוברים בולטות בכך שהם מציעים גישה טובה יותר לרשתות חשמל, כושר ייצור מתחדש, מקום לתשתיות וסביבה סביבתית נוחה. פנים המדינה, שנשכח לעתים קרובות, מתחיל להתגלות כשטח אסטרטגי לפרויקטים תעשייתיים, טכנולוגיים ולוגיסטיים המסתמכים במידה רבה על אנרגיה נקייה

.

קיימות היא כבר לא רק דרישה רגולטורית או דגל מוניטין. כיום זהו כלי לניהול סיכונים. נכס שאינו מותאם למעבר האנרגיה מתמודד עם עלויות מימון גבוהות יותר, ריבית שוק נמוכה יותר וסיכון מואץ להתיישנות.

לפורטוגל יש הזדמנות נדירה ליישר את אסטרטגיית האנרגיה שלה עם פיתוח הנדל"ן שלה. הניסוח בין אנרגיה מתחדשת, תכנון עירוני והשקעה פרטית יכול ליצור מצב היסטורי ייחודי של צמיחה כלכלית, משיכת הון ושיפור טריטוריאלי

.

נדל"ן הופך אפוא לחלק מרכזי במעבר האנרגיה. כל פרויקט חדש הוא החלטה כלכלית, סביבתית וחברתית. משקיעים שמבינים את השינוי הזה מוקדם יהיו אלה שיובילו את מחזור השוק הבא.

עתיד הנדל"ן כבר לא בנוי רק על בטון ומיקום. הוא בנוי בקילוואט, יעילות, חוסן וחזון אסטרטגי

.