נשיאת המכון להתנהגויות ותלות ממכרות (ICAD), ג'ואנה טיקסיירה, הסבירה כי "שלושת אזורי המדינה הללו נבחרו כנזקקים ביותר מבחינת משאבי אנוש לספק שירותי טיפול והחלפה באופיואידים".

שלב הפיילוט צופה השתתפות ראשונית של שלושה בתי מרקחת לאזור, שכל אחד מהם עוקב אחר ארבעה חולים. ההשתתפות הרצונית העתידית של בתי מרקחת אחרים תתבצע באמצעות תקשורת באמצעות פורטל Licenci amento+.

ההודעה נמסרה על ידי ג'ואנה טיקסיירה בוועדת הבריאות הפרלמנטרית, שם הציגה את הדו"ח השנתי לשנת 2024 על התנהגויות ממכרות, בתגובה לסגנית ה- PSD ליליאנה פידלגו.

"נתחיל עם 12 חולים בכל אחד משלושת האזורים במחצית השנייה של אפריל. לכן הכל מתנהל לפי התוכנית כדי שזה יהפוך למציאות בקרוב מאוד", אמרה.

ג'ואנה טיקסיירה ציינה כי כל השותפים - האיגוד הלאומי לבתי מרקחת (ANF), איגוד בתי המרקחת הפורטוגזים, הרשות הלאומית לתרופות ומוצרי בריאות (In farmed) ו- ICAD - "מתואמים" ו"משתפים פעולה" בפרויקט זה.

הפרוטוקול לחלוקה וניהול מתדון בבתי מרקחת קהילתיים נחתם ב- 24 בנובמבר 2025 בין ICAD, INFARMED, אגודת התרופות הפורטוגזית, ANF ו- AFP, וסימן את חזרתו של שירות זה לאחר שהופרע בשנת 2012.

הוא נחתם במסגרת תוכניות הטיפול במתדון הידרוכלוריד בבתי מרקחת קהילתיים במטרה להרחיב את הגישה לטיפול לאנשים עם תלות באופיואידים על ידי הכללת בתי מרקחת כמקומות להפצה מבוקרת וניטור טיפולי.



על פי ICAD, השימוש והשימוש הבלתי חוקי במוצרים פסיכוטרופיים ונרקוטיים גדל בקצב מדאיג במספר מדינות, כולל פורטוגל, שם ישנם כיום יותר מ -11,000 אנשים המעורבים בתוכניות החלפת מתדון.

בדיון דיברה ג'ואנה טיקסיירה גם על אסטרטגיות משולבות עם הרשויות המקומיות לטיפול בחששות הקשורים לשימוש בסמים בליסבון ובפורטו, נושא שהעלה גם ליליאנה פידלגו.

"הנושא הזה ראוי לתשומת לבנו המרבית מלכתחילה", אמר נשיא ICAD, שנכנס לתפקידו ב -1 בינואר והחליף את ז'ואאו גולאו.

לדבריה, כבר נוצרו קשרים עם חברת מועצת פורטו גבריאלה קווירוז והתקיימה פגישה עם חברת מו עצת העיר ליסבון מריה לואיסה אלדיניו במטרה לנקוט "פעולה חזקה" בשטח.

"כולנו עובדים יחד כדי להציע מענה החורג מחדר הצריכה בסיוע, שהוא ללא ספק אחד הצרכים, אבל אנחנו רוצים מענה חזק יותר, כך שבעוד שנה-שנתיים לא נתמודד שוב עם אותן בעיות ובמקום חדר בגודל X, אנחנו צריכים X פלוס 100 מ"ר", הדגישה.

ג'ואנה טיקסיירה טוענת כי "נדרשת התערבות חזקה שמפחיתה באמת את הנזק בחדר הצריכה בסיוע", אך מאפשרת גם לגייס מטופלים לטיפול ומציעה תגובות חברתיות.



המטרה, היא הסבירה, היא לקבל "תגובה מקיפה ומשולבת יותר ולא רק לנושא חדר הצריכה בסיוע".