בהקשר של חוסר יציבות במזרח התיכון, הביטחון חדל להיות הנחה בלבד והפך לקריטריון המרכזי להחלטות הנוסעים.

מכיוון שפורטוגל נתפסת כ"מקלט בטוח" ויעד צפוי, היא מתגלה כאלטרנטיבה הטבעית לתיירים שבחרו בעבר ביעדים כמו מצרים, ומושכת כ -300,000 אורחים חדשים והניבה 2.4 מיליון לילות נוספות.

כדי להמיר פוטנציאל זה למציאות, הדו"ח מצביע על הצורך בפתרונות ברורים המתעדפים קיימות וביזור, החל בחיזוק הקישוריות האווירית באמצעות חיבורים ישירים חדשים ושיפור פורטו כמרכז אסטרטגי, שיעזור להקל על הלחץ על תשתיות שכבר רוויות.

במקביל, הצלחתה של אסטרטגיה זו תלויה ביכולת לקדם ביזור טריטוריאלי, להסיט את הזרם מליסבון ואלגרבה לפנים ולאזור המרכז, ולהבטיח שהצמיחה לא תדלדל משאבים קריטיים כמו מים ואנרגיה. מיקום מוצק זה אמור לחזק גם את התיירות המקומית, שכן שווקים כמו ספרד וצרפת מעריכים יותר ויותר את יחס האיכות-מחיר המעולה של פורטוגל והיציבות החברתית על רקע תנודתיות בינלאומית

.

לדברי חורז'ה קוסטה, נשיא IPDT, תרחיש זה דורש גישה יזומה וצופה, תוך הדגשת כי "היעדים שיבלטו לא יהיו רק המבוקשים ביותר, אלא גם האמינים ביותר", ויעלו את האבטחה לנכס תחרותי מפורש.

עם זאת, IPDT מפרסמת אזהרה חשובה: הסיכון הגדול ביותר עבור המגזר אינו חוסר הביקוש, אלא חוסר היכולת הפוטנציאלית לנהל זרם זה בצורה מאוזנת.

לכן ההתמקדות האסטרטגית של פורטוגל צריכה להישאר במשיכת פלחי הכנסה גבוהה יותר ובניהול משאבים אינטליגנטי, לגיבוש המדינה כיעד של אמון מוחלט בעולם המשתנה כל הזמן.