פורטוגל רוצה להוביל בכלכלה הדיגיטלית החדשה - עכשיו עם תוכנית

זו לא סתם עוד אסטרטגיה ציבורית. מדובר בהכרה בכך שהכלכלה הדיגיטלית אינה עוד השלמה - היא תשתית קריטית, מבחינת אנרגיה, תחבורה או טלקומוני

תוכנית זו מגיעה בזמן רלוונטי במיוחד. הביקוש העולמי ליכולת מחשוב מואצת באופן אקספוננציאלי, מונע על ידי בינה מלאכותית, ענן ודיגיטליזציה של כלכלות. ופורטוגל, שנתפסה במשך שנים כשוק היקפי בתחום זה, מתחילה כעת למצב את עצמה כשחקן רלוונטי.

אבל מה באמת משתנה עם התוכנית הזו?

הגישה משנה, ללא קשר לכל דבר, את הגישה. לראשונה מתייחסים למרכזי נתונים כאל מגזר אסטרטגי לאומי, הקשור לתחרותיות כלכלית, ריבונות דיגיטלית ויכולתה של המדינה למודרניזציה. זוהי קפיצה איכותית חשובה, מכיוון שאנחנו כבר לא מדברים רק על פרויקטים מבודדים ומתחילים לדבר על חזון משולב.

התוכנית מבוססת על ארבעה עמודי יסוד: רגולציה, אנרגיה, שוק וטריטוריה. והנה אחת החוזקות הגדולות ביותר שלה. במקום להסתכל על הבעיה בצורה מקוטעת, היא מנסה ליישר את כל הגורמים התנים את התפתחות הפרויקטים הללו

אחת הנקודות הרלוונטיות ביותר היא יצירת מודל ברור ומתואם יותר למשקיעים, כאשר AICEP לוקחת על עצמה את התפקיד של נקודת מגע אחת. זה אולי נראה כמו פרט מנהלי, אבל זה לא. למי שמשקיע בתשתיות בקנה מידה כזה, חיזוי ופשטות חשובים לעתים קרובות יותר מתמריצים כספיים

נקודה קריטית נוספת היא ההתמקדות באנרגיה. מרכזי נתונים הם, בראש ובראשונה, צרכני אנרגיה גדולים. ובהקשר אירופי שבו הגישה לחשמל הופכת לאחד המכשולים העיקריים להשקעה, פורטוגל מתחילה ביתרון ברור: בסיס אנרגיה מתחדשת חזק. התוכנית מכירה בכך ומנסה להאיץ את הגישה לרשת, לצמצם את זמני החיבור וליישר פרויקטים עם אזורי אנרגיה מתאימים.

קיימת גם מחויבות ברורה לזיהוי קרקע אסטרטגית, שכבר הוכנה מבחינה טכנית, סביבתית ועירונית. זה מגיב לאחת הבעיות הגדולות ביותר של העבר: חוסר חיזוי. כאשר משקיע לא יודע היכן הוא יכול לבנות, כמה זמן ייקח או אילו תנאים יהיו לו, הוא פשוט מחפש מדינה אחרת.

אבל אולי הדבר המעניין ביותר הוא השאיפה המרומזת. תוכנית זו היא לא רק כדי לעמוד בקצב הצמיחה של המגזר. זה למקם את פורטוגל בחזית הכלכלה הדיגיטלית האירופית. בתקופה בה נדונים בענפי גיגה בינה מלאכותית, ענן ריבוני ואוטונומיה טכנולוגית, התקנת קיבולת מחשוב אינה עוד אופציונלית

כמובן שהאתגר הוא בביצוע, מכיוון שלפורטוגל יש היסטוריה שבה כוונות טובות לא תמיד מתורגמות לתוצאות ושם רישוי, תיאום בין גופים והיענות ממשיכים להיות נקודות קריטיות, אך יש סימן שלא ניתן להתעלם ממנו: פורטוגל הבינה שמרכזי נתונים הם לא רק בניינים עם שרתים, הם הבסיס לכלכלה החדשה ומי ששולט בבסיס זה שולט בחלק ניכר מהעתיד הכלכלי, כך שהשאלה האמיתית היא כבר לא האם המדינה אינה יש פוטנציאל, אבל האם זה יכול לבצע במהירות שהשוק דורש.