בדיון משותף בפני הוועדה הפרלמנטרית לעניינים חוקתיים, זכויות, חירויות וערבויות, נשיא הסוכנות לשילוב, הגירה ומקלט (AIMA), פדרו פורטוגל גספר, ונשיא המועצה הלאומית להגירה ומקלט (CNMA), אנטוניו ויטורינו, הסכימו על הצורך בפורטוגל ליצור תקנות למעמד חסר מדינה, שיובילו למתן אזרחות, כצפוי בחוק 2023 שמעולם לא יושם.

"המערכת הזו חזקה מספיק כדי להילחם בהונאה", אמר אנטוניו ויטורינו, שהיה גם מנהל הארגון הבינלאומי להגירה (IOM).

התכנסות הצעות החוק

נזכר

כי מקרים רבים של חוסר נתינות תואמים תהליכים משפטיים של ביטול אזרחות (מיעוטים אתניים, למשל) או במדינות שיש להן "מערכות רישום אזרחי פגיעות ושבריריות", הדגיש אנטוניו ויטורינו כי בפורטוגל התהליכים נוגעים ל"מצבים פרטניים הד

ורשים הליך ספציפי משלהם".

"יש התכנסות גדולה של ארבע הצעות החוק הללו" שנמצאות בדיון, שהוצגו על ידי Livre, PSD, PS ו- BE, ו"כולן נראות מספיקות ביותר כדי להגן על הפער הרגולטורי הזה", הוסיף.

נשיא AIMA שיבח את "הקונצנזוס הפרלמנטרי" על כמה צעדים של הצעות החוק, כולל ההשפעה המתיעה של ערעורים ו"שימוש בכמה נתונים קיימים" בהצעות חוק אחרות כדי להאיץ את ההליכים.

"AIMA תהיה כאן כדי לפתח את יישום המשטר המשפטי שאושר על ידי חברי הפרלמנט", אמר פדרו פורטוגל גספר והדגיש כי הארגון "צמצם את הצבר" והגדיל את "הסדרת הצבר התיעודי הגדול", כך שיהיו תנאים ליישום התקנה.

"תמיד יש פוטנציאל להונאה בכל המערכות, אך בתיאום עם גורמים אחרים, עם מועדים שנראים לי מתאימים ועם מקום יחסי לקבלת החלטות לגבי נהלים, AIMA לא תיבהל", הוסיף.

כל הצדדים הסכימו בינואר השנה לנסח תקנות בנושא חוסר נתינות בפורטוגל, למעט צ'גה, שהאשים את PSD בציד השמאל.

הצעות החוק של PSD, PS, BE ו- Livre מספקות דרך לחוסר נתינות לאזרח חסר לאום, בכפוף להערכת מצבו של כל מועמד ובהתאם להסכמים בינלאומיים.

החוק אושר

החוק

אושר בשנת 2023, אך החקיקה לא הוסדרה עקב נפילת הממשלה דאז, ורק כעת קידמה המפלגה המרכזית התומכת בממשלת PSD/CDS דיון חדש, בעקבות אישור חקיקה בנושא לאום, כניסת זרים, שיבה והקמת יחידת הזרים והג

בולות.

פאולו מואצ'ו (ליברה) נזכר כי "חוסר נתינות מייצג שלילת אחת מזכויות האדם הבסיסיות ביותר", שהיא "הזכות ללאום", ולכן על הפרלמנט להסדיר אותה.

אנטוניו רודריגס (PSD) אמר כי הוא מאמין שהפרלמנט ימצא פתרון מהיר למשהו שחסר רגולציה מזה זמן, וטען כי הצעות החוק הנדונות, "למעט אחת", "יכולות כמעט להחליף זו את זו, כמעט למעט הפסיקים", והדגיש כי המועדים הצפויים הם "ניתנים למשא ומתן ופתוחים לקונצנזוס".

איזבל מוריירה (נ. ב.) הדגישה כי מדובר ב"משטר שנותר ליישום", דחתה את הרעיון שהצעת החוק מהווה "שער להגירה", והודה להתערבויות, ש"חיזקו את הוודאות כי ראוי" להתקדם בתקנה.

הקול המתנגד היחיד הגיע מצ'גה, כאשר ריקרדו רייס הצביע על הסיכון להונאה אם המבקש חסר המדינה ישליך מסמכים מקוריים ויש בעיות ברישומי מדינות המוצא.