חוקרים פורטוגלים הקרובים לאימונותרפיה חדשה נגד סרטן המעי הגס

במחקר, בראשות ברונו סילבה-סנטוס, חוקר מוביל בקרן GIMM - מכון גולבנקיאן לרפואה מולקולרית, והחוקרת סופיה מנסוראדו ופורסם היום בכתב העת המדעי Nature Cancer, הצוות הוכיח כי טיפול תאים חדש זה, הנקרא תאי DOT, שמקורו בהתרחבות וגירוי של תאי דם לבנים אלה כדי להפוך אותם לחזקים יותר בחיסול גידולים, יעיל במקרה של סרטן המעי הגס, הסרטן השני הכי קטלני בפורטוגל.

תאי דם לבנים אלה יכולים לזהות ולהרוג תאים סרטניים, אך הם נמצאים במספרים נמוכים בגוף.

"במאמר זה חקרנו שתי נקודות מכריעות: הוכחה שלתאי DOT יש פוטנציאל לטיפול בסרטן המעי הגס וזיהוי כיצד נוכל לשפר את השפעתם האנטי-סרטנית", מסביר רפאל בלנקו-דומינגז, המחבר הראשון של המחקר.

במקרה של סרטן המעי הגס, רוב החולים אינם מגיבים היטב לאימונותרפיות זמינות.

בעבודה זו, הצוות הצליח להוכיח בבדיקות עם תאי גידול מחולים ובעכברים שלתאי DOT יש פוטנציאל לטפל בסוג זה של סרטן.

"גילינו שתאי DOT יעילים נגד סרטן המעי הגס וכי ניתן לשפר את פעולתם האנטי-סרטנית על ידי מתן תוסף לעכברים", מוסיפה סופיה מנסוראדו.

התוסף המדובר הוא בוטיראט, מולקולה המיוצרת באופן טבעי על ידי חיידקים במעי ומגבירה את יכולתם של תאי DOT לזהות תאים סרטניים.

בנוסף, חסימת מחסומים מולקולריים ("מחסומים חיסוניים") - אסטרטגיה אימונותרפית שכבר הוקמה בהצלחה בסוגים מסוימים של סרטן - נבדקה בשילוב עם תאי DOT והגדילה את יעילות הטיפול בסרטן.

בשנת 2021 ראה החוקר ברונו סילבה-סנטוס את גילויו של תאי DOT המיושמים לראשונה על חולים עם לוקמיה מיאלואידית חריפה, בניסוי קליני בארצות הברית של אמריקה.

"תאי DOT מעניינים במיוחד כטיפול מכיוון שהם אינם מגיבים להבדלים גנטיים בין אנשים. מאפיין זה מאפשר לייצר תאי DOT מתורמים בריאים וליצור 'בנק תאים' המוכן לשימוש לטיפול בחולים שונים, מתוך השאיפה ליצור אימונותרפיה תאית 'אוניברסלית'", מסביר ברונו

החוקר מוסיף כי הקדיש את הקריירה שלו לחקר המערכת החיסונית מכיוון ש"האינטראקציה שלה עם תאי הגידול מרתקת ויחד עם זאת מאתגרת למדי ביישום הקליני שלה."

התוצאות המתקבלות כעת סוללות את הדרך לאפשרות ליישם אימונותרפיה זו בטיפול בסרטן המעי הגס, ומצד שני, מספקות גם הוכחה לכך שניתן יהיה לפתח אימונותרפיות יעילות יותר לסרטן מוצק אחר.

המחקר פותח בקרן GIMM - מכון גולבנקיאן לרפואה מולקולרית, בשיתוף המרכז הרפואי של אוניברסיטת ליידן, הולנד; עם אוניברסיטת בורדו, צרפת; עם בית החולים סנטה מריה והפקולטה לרפואה של אוניברסיטת ליסבון.