המקום העשירי אולי לא נשמע יוצא דופן בהתחלה, אבל חשבו על זה: מתוך 118 מדינות, אנחנו עומדים כתף אל כתף עם גרמניה, פינלנד, שוודיה ודנמרק. לשם שינוי, אנחנו לא מסתכלים על המנהיגים מרחוק. אנחנו חלק מהמועדון.

ואני לא יכול שלא לזכור באיזו תדירות אנו פורטוגזים מדמיינים את עצמנו, משוכנעים ששום דבר לא עובד כאן. ובכן, הנה משהו שעובד. לפני שנים, כשהממשלה והחברות החליטו לדחוף את אנרגיית הרוח, רבים דחו זאת כחלום, אולי אפילו מותרות. כיום, אותו "חלום" הוא עמוד השדרה של מערכת האנרגיה שלנו. הוסיפו פרויקטים סולאריים, מימן, תוכניות רוח ימיות שאפתניות והשקעות ברשת, ופתאום אנחנו נראים כמו אחד השחקנים בעלי חשיבות קדימה באירופה

.

הדו"ח אפילו מביא לכך מספרים: עד 2030, אנו שואפים ש -93% מהחשמל שלנו יגיע מאנרגיה מתחדשת. בכנות, אם היית אומר לי את זה לפני עשור, הייתי צוחק. עכשיו זה מרגיש בהישג יד. וזה לא רק עניין של להיות ירוק. כל טורבינה ופאנל סולארי גורמים לנו להיות פחות תלויים בדלקים מאובנים מיובאים, פחות פגיעים למשברים שמניעים את מחירי האנרגיה, ופחות חשופים לגחמות הגיאופוליטיקה. עבור משפחות ועסקים, זה אומר יותר יציבות. עבור המדינה, זה אומר יותר עצמאות.

יש גם את הגאווה לראות את פורטוגל על המפה כמקום שמושך השקעות בטכנולוגיה נקייה. חברות רב לאומיות רואות בנו בסיס אמין, והמהנדסים והחוקרים שלנו מוכיחים שהם יכולים להתחרות עם הטובים ביותר. זה, מבחינתי, עשוי להיות החלק החשוב ביותר: זה מראה שהכישרון שלנו, כאשר הוא מקבל את התנאים הנכונים, יכול להאיר על הבמה העולמית.

כמובן, אין מקום לשאננות. אם נרצה לשמור על הדירוג הזה, נצטרך לפתור את הבעיות הקשות: אחסון, גמישות רשת ולוודא שהמעבר יישאר בר השגה. זה לא זוהר, אבל זה חיוני

.

ובכל זאת, אני לוקח את ההכרה הזו כתזכורת למשהו פשוט: פורטוגל מסוגלת. אנחנו אוהבים להאמין שאנחנו קטנים מכדי להיות חשובים, אבל הנה אנחנו, מעצבים את עתיד האנרגיה לצד הענקים. לשם שינוי, במקום לומר "lá fora é que é", אנו יכולים לומר בגאווה: "aqui também é". וזה, מבחינתי, שווה לחגוג.