"נושא הכלכלה המעגלית חשוב ביותר עבור ה- CCDR ול מטרות ה- CCDR. זה לא רק בגלל שזו סדר יום אופנתי, אלא כי למעשה, כולנו צריכים לתרום לשיפור האזורים, המדינה ובסופו של דבר כדור הארץ", אמר נשיא CCDR של המרכז לעיתונאים
.לדברי איזבל דמסקנו, יש להימנע מפסולת ו"יש לעשות שימוש חוזר בדברים", וזה חלק מאסטרטגיה ומדיניות שיש ל- CCDR כמקדם האזור.
ישנן שתי דרכים ליישם מדיניות אסטרטגית: או שנשאר בשלב החשיבה האסטרטגית, או שנהפוך את החשיבה האסטרטגית לפעולות קונקרטיות. וביצענו פעולות קונקרטיות, כלומר נושא מפת הדרכים לכלכלה מעגלית", הדגישה.
הפורמליזציה של הסכם הכלכלה המעגלית באזור המרכז התקיימה היום במלון בקונדיקסה-א-נובה, במחוז קוימברה.
במהדורה השלישית יש 203 גופים חתומים, המספר הגבוה ביותר אי פעם. במהדורה הראשונה, בשנים 2019-2020, הצטרפו 86 גופים, שעלו למאה בשנים 2023-2025
."הקפיצה שנעשית מהמהדורה השנייה לשלישית היא באמת משמעותית מאוד, מה שמדגים שלפרקטיקה שהשתמשנו בתנועה סביב הכלכלה המעגלית היו השפעות מעשיות על הידבקות של ישויות יותר ויותר", הדגישה.
"ההבנה שזה כדאי ושיש עוד מה לעשות הביאה יותר ויותר שחקנים להידבקות בהסכם", הוסיפה איזבל דמאסקנו.
בין הגופים החותמים ניתן למנות חברות, עמותות עסקיות, מוסדות להשכלה גבוהה, קהילות בין-עירוניות, מועצות עירוניות, מועצות קהילות, מוסדות סולידריות חברתית פרטיים ועמותות לפיתוח מקומי.
מתוך מספר הגופים הכולל, 93 הם משתתפים חוזרים, והשאר משתתפים לראשונה, על פי קרלה קוימברה, מנהלת היחידה לתכנון ופיתוח אזורי של ה- CCDR של המרכז.
בנאומה היא פירטה כי יותר משליש מתוך 380 הפעולות שכבר הושלמו הן של עיריות, מועצות קהילות וקהילות בין-עירוניות, כרבע מנויים על ידי מוסדות להשכלה גבוהה והמערכת המדעית והטכנולוגית, ו -19% הם מחברות.
רוב הגופים בחרו להציע פעולה אחת בלבד, ל -27% יש שלוש או יותר, כאשר אוניברסיטת קוימברה ויחידת הבריאות המקומית לייריה נרשמו להסכם עם 12 פעולות כל אחת.
מהדורה זו של ההסכם תתבסס על מודל של קהילות פרקטיקה, בהן הגופים החותמים מתחייבים ליישם לפחות פעולה כלכלית מעגלית אחת.
"אלה מרחבים לשיתוף פעולה, לשיתוף חוויות ולבניית יכולות דרך ציר מעגליות. יצרנו שבע קהילות של תרגול, שכל אחת מהן משקפת ציר מעגליות, וישויות יכולות להצטרף באמצעות קהילת פרקטיקה ", הסבירה קרלה קוימברה לעיתונאים.
שבע הקהילות מכסות את תחומי המחקר המדעי והטכנולוגי; הדיגיטליזציה; רכש ציבורי מעגלי; צריכה אחראית, מודעות ומעורבות חברתית; חינוך והכשרה; ייצור בר קיימא ושימוש יעיל במשאבים; והכלכלה העירונית המעגלית.
במודל זה, אנו מאמינים שקל יותר ליצור ביטוי הן בין עמיתים, מכיוון שהישויות דומות יותר, יש להם אתגרים נפוצים יותר, וגם להפגיש גופים שצריכים לנסח עם אחרים, לקיים פרויקטים משותפים ורשת מורכבת", הוסיפה.
לדברי קרלה קוימברה, רוב הגופים בחרו להיות חלק מקהילה אחת בלבד, ואילו אוניברסיטת קוימברה היא חלק מכל שבע קהילות הפרקטיקה.







