על פי משרד העבודה הבריטי, בשנת 2021 נרשמו 13,551 פורטוגזית לביטוח לאומי, דרישה להיות מסוגלים לעבוד או לקבל תמיכה חברתית במדינה ואינדיקטור המשמש לחישוב התזרים הדמוגרפי למדינה.

למרות סימון סיום חופש התנועה עבור האירופאים בבריטניה וכניסתם לתוקף של כללי הגירה חדשים ומחמירים יותר, שנת 2021 חלה עלייה בהשוואה לשנת 2020.

בשנת 2020, בסימן נעילות רצופות בפורטוגל ובבריטניה עקב מגיפת קוביד -19, רק 6,664 פורטוגלים נרשמו בביטוח הלאומי הבריטי.

מאז 2016, השנה שבה 52% מהמצביעים הבריטים הצביעו במשאל עם בעד עזיבת האיחוד האירופי ('Brexit'), ההגירה האירופית ירדה בחדות משיא של 32,301 רישומים בשנת 2015.

נכון לעכשיו, אזרחי אירופה כפופים למערכת הגירה חדשה הדורשת אשרת עבודה ותנאים מסוימים, כגון חוזה, שכר מינימום וידע מינימלי בשפה האנגלית.

ההערכה היא כי הקהילה הפורטוגזית בבריטניה היא כ -400,000 איש, שרובם התיישבו בשנות העשרים כתוצאה מגל ההגירה שנגרם כתוצאה מהמשבר הפיננסי.

נתונים סטטיסטיים של משרד העבודה הבריטי מראים כי סביב 226,000 פורטוגזית נרשמו בין 2011 ו 2019 עם ביטוח לאומי בריטי.

נתונים שעודכנו היום על ידי משרד הפנים על מערכת רישום אזרחי האיחוד האירופי (תוכנית ההתיישבות של האיחוד האירופי, EUSS) מהווים 462,490 בקשות של אזרחים פורטוגזים עד סוף שנת 2022 לקבלת היתר שהייה, חובה במשטר שלאחר 'בריקסיט'.

מבין אלה, 256,570 פורטוגזית קיבלה היתר לישיבת קבע ("מעמד מיושב"), 165,820 כותרת זמנית ("מעמד מיושב מראש") ו 40,290 התהליכים שלהם נדחו או בוטלו.

מספר הבקשות אינו שווה למספר התושבים הפורטוגלים בבריטניה, מכיוון שחלקם חוזרים על עצמם בגלל הצורך לערער או לשנות ממעמד זמני לקבע.