בתקופה שבה אירופה מנסה להתבטא מבחינה טכנולוגית בעולם מפוצל יותר ויותר, המבחן האמיתי הוא כבר לא רק לרצות אלא לדעת איך להגיע לשם.

כשקראתי ששר הכלכלה הודה בפומבי ש"לא קל להחזיק את הג'יגאפקטוריון הזה בפורטוגל ", לא ראיתי בכך סימן לחולשה. ראיתי ריאליזם. ומעל לכל, ראיתי צעד חשוב לקראת גישה בוגרת יותר למדיניות התעשייתית והטכנולוגית האירופית. מפעל ה- AI שהנציבות האירופית מתכוונת לממן אינו פרויקט סמלי ולא גביע פוליטי. יש לו תשתית כבדה, אינטנסיבית בהון, אנרגיה, כישרון, נתונים וקנה מידה. וזה דורש החלטות שלא תמיד משתלבות בגבולות לאומיים נוקשים.

לדעתי, בפורטוגל יש כיום רבים מהמרכיבים הנכונים. אנרגיה מתחדשת תחרותית, פרויקטים של בנייה מתמשכים, מיקום גיאוגרפי אסטרטגי, נכסים כמו סין ומוניטין הולך וגדל כמדינה יציבה ואמינה. אך ניכר גם שכאשר הקריטריון הוא בקנה מידה יבשתי, סכום היכולות יכול להיות חזק יותר מהמאמץ המבודד. כאן מועמדותו האיברית מקבלת משמעות אמיתית

.

איחוד פורטוגל וספרד אינו מדלל את השאיפה, הוא מחזק אותה. הוא יוצר מסה קריטית, משלב שרשראות ערך, מפגיש מרכזי מחקר, אוניברסיטאות, רשתות אנרגיה ויכולת פיננסית. וזה שולח איתות ברור לבריסל: חצי האי האיברי מוכן לקחת תפקיד פעיל בעתיד הטכנולוגי של אירופה, לא כפריפריה, אלא כגוש רלוונטי

.

ההכרזה כי המועמדות הפורטוגזית תתחזק, עם השקעה רבה יותר ומעורבות של בנקו פורטוגזי דה פומנטו, הולכת בדיוק באותו כיוון. לדעתי, חשוב יותר מנצחון במירוץ ספציפי הוא להבטיח שפורטוגל יושב ליד השולחן הנכון, ותשתתף בהגדרת הארכיטקטורות הטכנולוגיות שיעצבו את העשור הבא

.

אפילו בתרחיש שבו Gigafactory לא יהיה פיזית על אדמת פורטוגל, שילוב בפרויקט, עיצוב, ממשל ושרשרת הערך כבר מייצג רווח אסטרטגי עצום. כיום הערך הוא לא רק בבטון או בשרתים, אלא ביכולת להיות חלק מהמערכות האקולוגיות בהן נקבעים חדשנות, ריבונות דיגיטלית ותחרותיות כלכלית.

כתבתי מספר פעמים שפורטוגל לומדת למצב את עצמה כשותפה ולא רק כיעד. לדעתי, המועמדות המשותפת הזו היא הוכחה נוספת לכך. באנרגיה, מרכזי נתונים, תעשייה ירוקה ועכשיו בינה מלאכותית, גישה שיתופית יותר, אירופית יותר ופרגמטית יותר מתחילה להתגבש.

ללא קשר לתוצאה הסופית, תנועה זו חיובית. זה מראה מדינה שמבינה ששאפתנות ללא קנה מידה היא שברירית, אך קנה מידה שנבנה במודיעין, שיתוף פעולה וחזון לטווח ארוך יכול להיות טרנספורמטיבי. לדעתי, כך פורטוגל מתחילה באמת להשיג מקום בכלכלה האירופית החדשה.