"אם יש בני אדם נגועים, קיים סיכון להכנסת דנגה ליבשת פורטוגל, שטרם נרשמה", אמר החוקר מהמכון להיגיינה ורפואה טרופית (IHMT) ל לוסה.

מרסלו אורבנו פריירה ציין כי מספר המקרים הרשומים בפורטוגל היבשתית - כולם מיובאים - אינו עולה על תריסר בשנה ומתייחס ל"מטיילים שבדרך כלשהי חשפו עצמם להעברה מחוץ למדינה".

הסיכון, לעומת זאת, קיים באמצעות "אנשים נגועים ותנאים אקלימיים או סביבתיים להתפשטות יתושים המסוגלים להעביר את נגיף הדנגי. במקרה זה, למרבה הצער לא רק בפורטוגל, אלא בכמה מדינות דרום אירופה כבר יש וקטורי דנגה פוטנציאליים המותאמים לתנאים המקומיים."

"הסיכון קיים משני סוגים. יש לנו ברזילאים שגרים בפורטוגל, נוסעים לברזיל ובסופו של דבר חוזרים נגועים, ואנשים פורטוגלים שמסיבות תיירות או אחרות נוסעים לאזורים בעלי העברה גבוהה", הוסיף

.

החוקר סבור כי "מה שעוזר לפורטוגל ולמדינות אחרות בחצי הכדור הצפוני הוא שבתקופה שבה יש התפרצויות גדולות בחצי הכדור הדרומי, שפע היתושים כאן [בפורטוגל] - מכיוון שמדובר בתקופה קרה יותר של השנה - קטן יותר. זה עוזר מאוד, אבל העברת דנגה אינה מוגבלת לחצי הכדור הדרומי, להפך; יש לנו כמה מדינות באסיה, בחצי הכדור הצפוני, עם מספר רב של מקרי דנגה".

"כמובן שבמקרה של פורטוגל, מה שקורה באמריקה הלטינית ובמיוחד בברזיל מושך תשומת לב רבה בגלל הקשרים והניידות התכופה של האוכלוסייה בין שני האזורים הללו, אך יש מספר גדול יחסית של פורטוגלים שיוצאים לעסקים או בתיירות למדינות בדרום מזרח אסיה, דרום אסיה, מדינות בהן יש העברת דנגה בעונה המתאימה לקיץ בפורטוגל, הקיץ של חצי הכדור הצפוני", הוסיף.