"זו הבעיה של כולם, כי אם מישהו יאבד לקוח, אולי לעולם לא נחזיר אותו, והוא יכול ללכת למדינה אחרת", אמר אמארו רייס, נשיא האיגוד הפורטוגלי לתעשיית הפלסטיק (APIP), לסוכנות הידיעות לוסה. החברה שלו - פלסטיקוס 88 באורטיגוסה (לייריה) - פועלת "כמעט במאה אחוזים", יותר מחודש לאחר ההרס שפגע באזור לייריה ומרינה גרנדה.
פורטוגזית ידידותית
"בזמנים של מצוקה, הפורטוגלים מאוד ידידותיים. מה שקרה היה אסון גדול, לא בעיה כלכלית, והיום זו קבוצה אחת, מחר היא יכולה להיות אחרת", סיכם.
מזכ"ל האיגוד הלאומי לתעשיות עובש (Cefamol), מנואל אוליביירה, נזכר כי בימים הראשונים לאחר שהסערה חלפה בשטח, הורגשה "רוח שיתוף הפעולה בתוך המגזר".
"חברות שלא הושפעו, בין אם ממזל ולא בגלל שהן אינן ממוקמות באזור זה, הציעו לסייע בפעולות מסוימות, והעמותה יצרה מאגר משאבים ששימש לטיפול במצבים דחופים", הסביר מנהיג צ'פמול.
ייצור עובש מושפע
יותר ממחצית מייצור העובש במדינה ממוקם באזור מריניה גרנדה, ו -30 עד 40 אחוז מייצור הפלסטיק בפורטוגל הוא באזור המרכז, שני מגזרים המוכוונים מאוד לייצוא ומעסיקים בסך הכל 40,000 עובדים.
סערה קריסטין, ב -28 בינואר, הותירה שובל של הרס ברחבי האזור המרכזי, שהשפיעה במיוחד על אזורי לייריה, מרינה גרנדה ואווראם, ופגעה בבתים, עסקים, מתקנים ציבוריים ומשאבי טבע, בעיקר כריתת מיליוני עצים.
משפיע על הכלכלה
ההשפעות החמורות על שניים מהמגזרים הכלכליים האופייניים ביותר באזור, תבניות ופלסטיק, רק ימנעו השלכות מבניות ויפגעו במאזן הכלכלי בגלל סולידריות בין חברות והבנת הלקוחות הבינלאומיים, על פי גורמים רשמיים.
"תחום העובש מגיב בארגון הפנימי שלו. ראשית, היה צורך לתקן את מקרי החירום ולאחר מכן לחזור לעבודה במהירות האפשרית, לאחר שחזור הכוח והתקשורת", אמר מנואל אוליביירה.
אנו מאמינים שנשמור על לקוחותינו, אך ייתכן שיהיו מצבים רגישים יותר מכיוון שלחלקם יש התחייבויות משלהם, ויש לקחת בחשבון את האינטרסים שלהם.
"מירוץ נגד השעון"
בתחום הפלסטיק, "אלה היו שבועות של מירוץ נגד השעון", אמר אמארו רייס, ונתן את הדוגמה של החברה שלו, עם מאה עובדים.
"לא פנינו לפיטורים, ניקינו, חלק מהעובדים יצאו לחופשות, בין השאר בגלל שיש להם בעיות בבית, וניתן היה לשחזר את כושר הייצור, אבל עדיין יש ציוד לתיקון, מחכה לחלקי חילוף מאיטליה וגרמניה", הסביר.
לדברי אמארו רייס, "מגזר הפלסטיק הוא רוחבי מאוד, והאזור המרכזי משקף את מגוון התעשיות בענף, אשר, על פי המסורת, פועלות לייצוא ולארגונים שלא קל להתמודד איתם".
"כמובן שיהיו לקוחות שיציינו את העיכובים לתבוע פיצויים או להעביר את בקשותיהם, אבל לבעלי עסקים יש חוסן עצום והם יצליחו להתגבר על זה", התוודה איש העסקים, ונזכר ברגעים שבהם השפל עבר באזור.
"סערה היא מילה קלה מדי ממה שקרה. מה שהתרחש היה תופעת טבע קיצונית כמו הוריקן או טורנדו", הדגיש.
חברות ביטוח כבר קיימות, ולרוב הענפים יש סוג כלשהו של הגנה משפטית.
"מדובר בחברות שכבר יש להן מבנה כלשהו ויהיו להן ביטוח; ההערכות בסופו של דבר היו מהירות, אך כעת תהליך איסוף הצעות המחיר או הערכות הנזק גוזל זמן רב יותר, מכיוון שבשלב הראשון הארגונים נאלצו לתת מענה לצרכים דחופים.
תמיכה ממשלתית
בנוגע לתמיכה ממשלתית, אמארו רייס הודה כי הרשות המבצעת נתפסת כקצבה משפחתית של כולם, אך הדאגה העיקרית היא להימנע מחובות יתר לחברות.
"הממשלה צריכה לעשות כל שביכולתה וניסתה, באמצעות קווי תמיכה ומימון, שיוצרים חובות לחברות, אבל זה יותר טוב מכלום", אמר.
במבט לעתיד, ראש ה- APIP, המגזר שמזיז 8 מיליארד יורו בשנה, מקווה שיופיע רכיב שניתן להחזר בו כדי להפחית את הנטל הכספי, יחד עם "מהירות תהליכים" וחיזוק "תמיכה בביטוח לאומי, וזה הגיוני לחלוטין".
יתר על כן, אמארו רייס מקווה כי "כספים שניתן להקצות, עם תוכנית לאזור, ישמשו כדי שלחברות יהיה האומץ לקחת צעד קדימה ולהתגבר על המשבר הזה."
תחום ייצור התבניות מייצג כמעט 800 מיליון יורו בשנה, 85% מהם מיועדים לייצוא וחיוני ברשתות ייצור במדינות אחרות, מתעשיית הרכב, האוטומציה והחלל.
פתרון הבעיות
חברות בענפי הפלסטיק, התבניות והקרמיקה (רלוונטיות מאוד גם באזור) התארגנו באמצעות נרלי (האיגוד העסקי של אזור לייריה) כדי לדבר בקול אחד ולדרוש תמיכה ספציפית, כמו בתחום האנרגיה.
"אנשים רבים נאלצו להשתמש בגנרטורים, ו"אנחנו מבקשים הפחתה במס על הדלק שנאלצנו לקנות", הסביר אמארו רייס, שמבקש גם הפחתה בסעיפים בחשבונות החשמל שאינם תואמים באופן ספציפי לאנרגיה.
אנרגיה היא אחת העלויות הגבוהות ביותר בענף, "חיובים רגולטוריים עלו ב -300 אחוזים", ו"חברות הפועלות יצטרכו לשלם למרות שלא הייתה להן בעיית האספקה שהייתה קיימת", הדגיש.
מזכ"ל צ'פמול מצדו הודה כי "הממשלה מיהרה להופיע ונגעה בכמה נושאים הרגישים לתעשיית העובש", אך תמיכה זו "כנראה לא תספיק" ו"יש עדיין עבודה לעשות".
בדומה לפלסטיק, יש "חשש גדול שלא להוסיף חובות לחברות", אבל "עד סוף התהליך, יהיה צורך לחזק מכשירים אלה או ליצור כמה חדשים", מאמין מנואל אוליביירה.








