מסקנה זו נובעת ממחקר שפורסם על ידי ISCTE, הטוען לצורך במרחבים ציבוריים לאינטראקציה חברתית.
"בהשוואה לשנת 2025 לשנת 2015, ההבדל ניכר: יש ירידה ברורה במספר החברים הקרובים, עלייה בתחושות הבדידות וירידה באינטגרציה החברתית, אם כי נראה שאנשים לא מודעים לשינוי זה", אמרה רכזת המחקר, לואיסה לימה, שצוטטה בפרסום המחקר.
יחסים חברתיים מקדמים בריאות
יחסים חברתיים טובים ממשיכים להיות קשורים לרמות גבוהות יותר של בריאות ורווחה. מומלץ "להסיר מכשולים כלכליים" לאינטראקציה תכופה יותר עם חברים, באמצעות מדיניות ציבורית, כלומר מהמינהל המקומי, כגון קידוד "מרחבים ציבוריים איכותיים לאינטראקציה חברתית", שהשימוש בהם אינו כרוך בהוצאה כספית.
"במיוחד אנשים צעירים יותר, הם מרגישים כיום בודדים יותר, צמצמו את מספר החברים והחברים הקרובים שלהם, ובשנים האחרונות היו להם פחות אינטראקציות חברתיות מאשר לפני מגיפת קוביד -19 בשנת 2020", אמרו מחברי המחקר, "ידידות בפורטוגל - איך זה? מה השתנה?" , שנערך בשנה שעברה.
הירידה במספר החברים ותדירות המפגשים גדולה גם בקרב קבוצות בעלות הכנסה נמוכה יותר מאשר בקרב קבוצות בעלות הכנסה גבוהה יותר.
מגמת הבידוד
"האוכלוסייה בגילאי 18 עד 64 מאשרת כי פורטוגל הפכה לחלק מהמגמה הבינלאומית העיקרית של בידוד בקרב אנשים צעירים ועניים יותר. אנשים שמרגישים בודדים הם לעתים קרובות צעירים, רעועים ובעלי הכנסה נמוכה יותר", אמרו החוקרים
.לדברי לואיסה לימה, מערכות היחסים השתנו משמעותית מאז המגיפה, ורשמו "הבדלים בולטים" בהשוואה למחקר שנערך בשנת 2015. מאז, העניים ביותר צמצמו את מספר החברים, מבלים פחות זמן עם אנשים אחרים ומרגישים בודדים יותר. הם הקבוצה שאיבדה הכי הרבה בעשר השנים האחרונות מבחינת מערכות יחסים, הון חברתי, בריאות ורווחה".
עם זאת, על פי אותו מקור, הרוב המכריע של האנשים "לא תופסים" את השינוי הזה במערכות יחסים. כ -60% מהנשאלים האמינו כי מערכות היחסים לא השתנו, ורק 20% האמינו שהם החמירו.
גורמי האושר יחסים עם חברים, הדגישו החוקרים, הם אפילו יותר קובעים
את האושר מאשר מערכות יחסים משפחתיות. "נראה שיש לך חברים טובים זה טוב לבריאות שלך", סיכמו.
"הקשר החברתי חשוב מאוד לבריאות, ובדידות היא נושא מדאיג. ארגון הבריאות העולמי מתייחס לבדידות כבעיה בבריאות הציבור", הדגישה לואיסה לימה.
בדי
דות בדידות מורגשת חזק יותר בקרב אנשים שגרים לבד (33%) מאשר בקרב אלה שגרים עם אחרים (20%).
תחושת הבידוד שכיחה יותר גם בקרב אנשים להט"בים+ (35%) מאשר בקרב אנשים הטרוסקסואליים (21%), בקרב בעלי תעסוקה רעועה (24%) או מובטלים (39%) מאשר בקרב בעלי תעסוקה יציבה (18%), ובקרב העניים ביותר (43%) מאשר בקרב העשירים ביותר (13%).
"תוצאה זו מראה כי בדידות אינה תלויה רק במשתנים אישיים, אלא בסיבות מבניות הקשורות להשתייכות לקבוצות מפוחות חברתית", הוסיף.







