הבדיקה בוצעה ב -19 בנובמבר על ידי המכון לפלסמה והיתוך גרעיני (IPFN), יחידה של IST, בציוד ש"יעזור לחקור תופעות המתרחשות רק בעת נסיעה מספר פעמים מעל מהירות הקול", כמו אלה הקשורים לכניסה מחדש של רקטות וחלליות לאטמוספירה של כדור הארץ או חקר האטמוספירה של כוכבי לכת כמו מאדים, ונוס ויופיטר או הירח של שבתאי טיטאן.

בהצהרה, IST אומרת כי הבדיקה, שבוצעה ב"תנאים אמיתיים "בצינור ההלם ESTHER, הממוקם בקמפוס לורס, מסמנת את "כניסתה של פורטוגל ליכולת הניסיונית לחקור תופעות אלה".

הטכניקו מסביר כי צינור ההלם, המופעל מרחוק מטעמי בטיחות, "כרוך בתנאים פיזיים תובעניים, כלומר שימוש בתערובות של מימן, חמצן והליום בלחצים גבוהים מאוד."

"הזרימה ההיפרסונית" המיוצרת תואמת למהירויות פי חמישה או יותר ממהירות הקול באוויר, ומעלה את הגז ל"טמפרטורות ולחצים קיצוניים".

הטמפרטורה עולה על זו שעל פני השמש, והאור מגל ההלם שנוצר דומה להבזק של כוכבים נופלים.

על פי IST, הציוד צריך, בטווח הבינוני, לתמוך בתכנון משימות של סוכנות החלל האירופית (ESA), שפורטוגל היא מדינה חברה בה, ו"לתרום לפיתוח מיומנויות לאומיות בתחום ההיפרסוני, באמצעות שותפויות עם מוסדות אקדמיים וחברות פורטוגזיות."