ואולי יותר חשוב מזה, זו הכרה בינלאומית. הדו"ח האחרון של מנגנון היציבות האירופי מאשר רק את מה שהרגישו אלה בשטח מזה זמן: פורטוגל היא בין המדינות שחיזקו ביותר את ביטחון האנרגיה שלהן בעשורים האחרונים.

המספרים ברורים. המדינה עברה ממדד אבטחת אנרגיה של 0.49 ל -0.82 בין השנים 1995-2024, והציבה אותה בחמשת המובילים באירופה מבחינת השיפור. זו לא רק התפתחות טכנית. זוהי טרנספורמציה מבנית. ובהקשר גלובלי שבו אנרגיה פירושה כלכלה, ריבונות ויציבות, זה לא פרט. זהו יתרון תחרותי.

אבל יותר מהמספרים, חשוב להבין מה עומד מאחוריהם. פורטוגל עשתה דרך עקבית בהשקעה באנרגיות מתחדשות, גיוון מקורות וצמצום התלות החיצונית. וזה עושה את ההבדל היום. בעולם המסומן בסכסוכים, שיבושים ותנודתיות, מערכת אנרגיה עמידה יותר אינה עוד שאיפה סביבתית אלא עמוד תווך כלכלי.

והנה מגיעה נקודת מבט שלדעתי רלוונטית לחלוק. במהלך השנים האחרונות הייתי מעורב ישירות בתהליך ההתרחבות הבינלאומי של חברה שמקורה בפורטוגל והיא ידועה היטב בתחום האנרגיה המתחדשת. חוויה זו מאפשרת לי לאשר משהו שלא תמיד נראה לעין במדינה: פורטוגל נצפה מקרוב בחו"ל.

זה לא נוגע רק למשאבי הטבע. זה בגלל האופן שבו המדינה הצליחה למקם את עצמה באזור שנמצא כעת במרכז הכלכלה החדשה. בשווקים בינלאומיים, בכנסים, בפגישות עם משקיעים ומפעילים, פורטוגל מתגלה יותר ויותר כדוגמה לאופן שבו מדינה יכולה להאיץ את מעבר האנרגיה ובמקביל ליצור תנאים למשוך השקעות.

דו"ח מנגנון היציבות האירופי מחזק זאת. הוא מדגיש כי מדינות עם בסיס אנרגיה מתחדשת מוצק, כמו פורטוגל וספרד, הצליחו למתן טוב יותר את ההשפעות של שיבושי אנרגיה אחרונים, כלומר אלה הקשורים למזרח התיכון ולסכסוכים גיאופוליטיים אחרים. זה רלוונטי מכיוון שהוא מראה כי השקעה באנרגיה מתחדשת אינה רק בחירה סביבתית. זוהי אסטרטגיית חוסן.

כמובן, נותרו אתגרים. תלות בחומרי גלם קריטיים, סיכונים הקשורים לתופעות אקלים והצורך להמשיך להשקיע ברשתות ואחסון הם מציאות שלא ניתן להתעלם מהן. אבל זה חלק מכל מעבר.

מה שהשתנה הוא המיקום: פורטוגל היא כבר לא רק מדינה שעוקבת אחר מגמות כדי להתחיל לצפות אותן בכמה תחומים, עם השפעה ישירה על האופן שבו היא נראית כעת על ידי משקיעים, חברות ושווקים בינלאומיים; אנרגיה היא כבר לא רק חשמל, היא תשתיות, זו כלכלה, היא השפעה, ופורטוגל, בדיסקרטיות אך בעקביות, צוברת מקום בלוח זה, אולי יותר ממה שעדיין לא הערכנו פנימית.