הפיכת דגני בוקר לקיימים יותר

בהצהרה מסרה האוניברסיטה כי למרות שהיא מהותית, חיטה נתפסת בו זמנית כ"נבל "בגלל" גרימת שינויים לא רצויים בגוף ", כמו אלרגיות וחוסר סובלנות למזון.

"מדובר בהרכב החיטה, שניתן לווסת על ידי המיקרוביוטה [פלורת המעיים]", הוא מציין ומסביר כי כחלק מפרויקט Wheatbiome האירופי, החוקרים יתמקדו במיקרוביוטה כדי "להגיע למזון חדש", המבוסס על תסיסה של חיטה.

בשלב ראשוני, הצוות יחקור את המיקרוביוטה של החיטה באדמה ובצמח כדי לנסות להבין כיצד אימונוגניות [היכולת לעורר תגובה חיסונית בגוף] וכיצד משפיעה האיכות התזונתית של דגני בוקר אלה.

בהצהרה, חוקרת ורכזת משותפת של הפרויקט, רוזה פרז-גרגוריו, מבהירה כי ביטויי החלבונים בצמח יכולים "להיות תלויים ביבול, במגוון החיטה ובמקום בו הוא מיוצר".

"אותו מגוון חיטה המיוצר במקומות שונים, למשל בפורטוגל ובהולנד, עשוי להיות בעל איכות תזונתית וכמות שונה של חלבון אימונוגני. מה שאנחנו רוצים להעריך הוא כיצד המיקרוביוטה והאינטראקציה של המיקרוביוטה בקרקע ובצמחים שיכולים לווסת את התהליך הזה ", מדגים חוקר רשת הכימיה והטכנולוגיה (REQUIMTE) ב- FCUP.

החוקרת סוזנה סוארס הוסיפה גם כי לאחר שאופיין, הצוות יכול להשתמש ב"מיקרוביוטה של הצמח כולו או בחלקים ממנו ליצירת אוכל חדש".

וציינו כי חיטה היא "אחד הגידולים הקיימים ביותר שיש", כאשר החוקרים אמרו כי הדבר יכול "להפוך אותה לקיימת עוד יותר."

בנוסף להפיכת דגני בוקר אלה לקיימים יותר, אחת ממטרות הפרויקט היא להשתמש במיקרוביוטה כדי להסדיר את הנהלים החקלאיים, ולהעביר ידע זה לחקלאים ולגורמים אחרים המעורבים בשרשרת ייצור החיטה.

"אם אנו מכירים את התנאים הביוטיים והאביוטיים הטובים ביותר המשפיעים על המיקרוביוטה ועל איכות החיטה, נוכל לנסות לגדל חיטה במדינות אירופאיות אחרות, מה שמסייע בהפחתת התלות של אוקראינה על ידי טיפוח חקלאות מקומית ובת קיימא יותר", מוסיפים החוקרים.

במקביל, הפרויקט נועד גם להכניס מחדש את תוצר הלוואי של המזון החדש לשרשרת המזון, כמו במזון לבעלי חיים.

במהלך הפרויקט יבוצעו מחקרים 'בוויטרו' בכדי להבין את תנאי הגידול הטובים ביותר ואת הזנים הטובים ביותר להמר עליהם, ובהמשך מתוכננת בחירה מראש של מוצרים העוברים לשלב 'in vivo'.

בנוסף לאדמה ולצמח, המיקרוביוטה האנושית תילמד גם כן.

"אנו רוצים לראות כיצד החיידקים בתוך המזון הזה מתקשרים עם גופנו ועם המיקרוביוטה שלנו", מסבירה החוקרת רוזה פרז-גרגורי.

פרויקט Wheatbiome ממומן על ידי יותר מ -5 מיליון אירו על ידי הנציבות האירופית ויתפתח בארבע השנים הבאות.

בנוסף ל- REQUIMTE של FCUP ו- GreenUPorto, בית הספר לרפואה NOVA ו -13 גופים אירופיים ממדינות כמו ספרד, ליטא, הולנד, פולין והונגריה הם חלק מהפרויקט.