במשך זמן רב דיברנו על תוצר, יצוא, תיירות והשקעה כאינדיקטורים מבודדים. כיום, הפיתוח בנוי בצורה אחרת. הוא בנוי מהיחסים בין כישרון, חברות, אוניברסיטאות, תשתיות וטריטוריה. ובדיוק המשוואה הזו היא שממקמת מחדש את פורטוגל על מפת הכלכלה האירופית החדשה

.

כישרון הפך לנכס האסטרטגי העיקרי של כל מדינה. ופורטוגל, אולי מבלי להיות מודעת לכך עדיין, הפכה לאחת הגיאוגרפיות התחרותיות ביותר באירופה בתחום זה. לא רק לאיכות ההכשרה האקדמית, אלא ליכולת למשוך ולשמור על אנשי מקצוע בינלאומיים, שטף דיגיטלי, תרבות החדשנות ואיכות החיים המאפשרת לאנשים לחשוב בטווח הארוך

.

כישרון זה, לעומת זאת, זקוק לטריטוריה מוכנה. היא זקוקה לערים פונקציונליות, חללי עבודה מודרניים, דיור בר השגה, ניידות יעילה ותשתיות דיגיטליות ואנרגיה חזקות. זה המקום שבו הנדל"ן ממלא תפקיד מרכזי לחלוטין במחזור הצמיחה החדש.

כל מרכז טכנולוגי חדש, כל מעבדה, כל מרכז לוגיסטי, כל יחידה תעשייתית מתקדמת וכל מרכז נתונים המותקן בפורטוגל אינם רק פרויקט מבודד. זהו חלק ממערכת אקולוגית בבנייה. וכל אחד מהחלקים הללו מארגן מחדש את השטח סביבו: הוא יוצר מקומות עבודה, מושך חברות, מגביר שירותים, משפר אזורים עירוניים ומשנה באופן עמוק את המפה הכלכלית של המדינה

.

תנועה זו מתחילה להיראות הרבה מעבר לערים הגדולות. ערים בינוניות וטריטוריות פנימיות אינן עוד מרחבים היקפיים והפכו לחלק משרשרות הערך העולמיות. הביזור של השקעות, כישרון וחדשנות הוא כבר לא שיח פוליטי. זו מציאות כלכלית.

נדל"ן מלווה את התהליך הזה לא כתוצאה מכך, אלא כמנוע. פורמטי דיור חדשים, פארקים עסקיים היברידיים, מבנים חסכוניים באנרגיה, שיקום עירוני בעל חשיבה קדימה ופרויקטים של התחדשות טריטוריאלית הפכו למכשירים לתחרותיות

לאומית.

הצמיחה הפורטוגזית כיום תלויה ביכולת לארגן את שטחה בצורה אינטליגנטית. זה לא רק לגדול יותר. מדובר בצמיחה טובה יותר.

פורטוגל מתחילה לבנות מודל פיתוח מאוזן יותר, בר קיימא ועמיד יותר, שבו אנשים לא צריכים לעזוב את אזוריהם כדי למצוא הזדמנויות ושם חברות מוצאות, ברחבי הארץ, תנאים אמיתיים להשקיע, לחדש ולשגשג.

זה אולי הסימן הברור ביותר לכך שנכנסנו למעגל חדש.

מחזור שבו כישרון וטריטוריה הולכים יחד.