לדברי השר, ההנהלה הגדירה את עקרונות היסוד של האסטרטגיה הלאומית לחומרי גלם קריטיים וכרייה לפני כשנה ועובד כעת על יישומה, וזו הסיבה שהמכרז טרם הושק.
"הבטחנו לעקוב אחר האסטרטגיה המבוססת על עקרונות אלה. על זה אנחנו עובדים, וזו הסיבה שעדיין לא השקנו אותו".
מריה דה גראסה קרוואלו אמרה ללוסה כי היבט מרכזי בתהליך הוא מעורבות הקהילות המקומיות.
השר הדגיש כי האתגר הוא להבטיח שהפרויקטים יתקבלו היטב בשטחים שבהם הם מפותחים, תוך יצירת לא רק עושר ברמה הלאומית אלא גם יתרונות ישירים לאזורים ולקהילות מקומיות.
"פרויקט הגיוני רק כיום אם הוא מועיל לאוכלוסייה המקומית, אם הוא מועיל למדינה, אם הוא יוצר עושר, אם הוא יוצר מקומות עבודה ואם יש לו השפעות סביבתיות מקובלות", אמרה והדגישה את תפקידם של גורמי הערכת ההשפעה על הסביבה (EIA), כמו הסוכנות לאיכות הסביבה הפורטוגזית (APA).
השר גם ציין כי קיימות שיטות עבודה טובות במדינות אחרות, כולל מודלים לחלוקת הטבות ופיצויים מקומיים, שהממשלה מנתחת, כמו גם דוגמאות לאומיות, במיוחד באלנטז'ו.
כשנשאלה האם המכרז, שנמצא בצנרת כבר שנים, יכול להימשך בשנת 2026, השיבה השרה כי "יכול להיות השנה", וציינה כי היא מצפה שהאסטרטגיה והתהליכים הנלווים יושלמו במהירות.
מריה דה גרסה קרוואלו הדגישה גם כי פיתוח כריית ליתיום חייב להיות קשור ליצירת ערך מוסף בפורטוגל, כולל יחידות תעשייתיות המשתמשות בחומר הגלם, כדי להימנע מגישה מכוונת יצוא גרידא.
"אני באמת רוצה שהאוכלוסיות בהן מפותחים הפרויקטים ירגישו טוב עם הפרויקט שיש להם שם", סיכמה.






