ב"סקר הכלכלי" של פורטוגל, המנתח את הביצועים הכלכליים של המדינה, קובע הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) כי "רפורמות קודמות שמטרתן להגביר את היצע הדיור להשכרה זכו להצלחה מוגבלת בלבד בשל פיצול רגולטורי מתמשך", הקפאת דמי השכירות לפני 1990 ו"שינויים תכופים במדיניות שיוצרים אי ודאות למשקיעים", מסכם הניתוח.

בפרק משנה המוקדש ליעילות אנרגטית, ה- OECD מציין כי "למרות האקלים המתון של פורטוגל והביקוש הכללי הנמוך לאנרגיה", איכות הדיור הירודה "תורמת לרמות גבוהות של עוני אנרגטי" ו"פוגעת בבריאותם וברווחתם של אנשים".

באבחון הראשוני של משבר הדיור בפורטוגל, ה- OECD מדגיש את "ההשקעה החלשה בדיור בעשורים האחרונים", את עליית מחירי הקרקעות ועלויות הבנייה, את "המחסור בכוח אדם מיומן" ואת העיכובים והמורכבות בקבלת היתרי בנייה.

לדוגמה, מספר הימים לקבלת היתר בנייה בשנת 2023 נע בין 272 בפונשל ל -548 בקוימברה, בהיותו 545 בליסבון ו 453 בפורטו.

יתר על כן, מלאי הדיור, "אחד הגדולים" ב- OECD במונחים של אחוזים, מתגלה כ"לא יעיל", שכן מספר הבתים שאינם משמשים כמגורים ראשוניים - מכיוון שהם פנויים (12% מהדירות בשנת 2021) או משמשים כבתי נופש (19%) - "הוא הגבוה ביותר" מבין מדינות הארגון.

תרחיש זה נצפה גם במרכז ליסבון, שם 14.9% מהנכסים היו ריקים, ו -9.3% שימשו כבתי נופש בשנת 2021.

למרות שהממשלה ועיריות רבות הגדילו את ההשקעות בשנים האחרונות, "מלאי הדיור החברתי היה מהנמוכים ביותר ב- OECD בשנת 2022".

בשנת 2022 הקצתה פורטוגל כ -0.1% מהתמ"ג שלה לדיור חברתי, על פי הדו"ח.

חוסר ההתאמה בין היצע לביקוש בשוק הדיור מוסבר בעלייה של 13% במספר משקי הבית בין 2010 ל -2023, "המשקף מגמה לעבר משקי בית קטנים יותר".

יתר על כן, "מחירי הנכסים הנמוכים יחסית", בהשוואה לסטנדרטים הבינלאומיים, עודדו ביקוש מצד אזרחים זרים, המהווים "כ -10% מהשווי הכולל של עסקאות נדל"ן בין 2019 ל -2024".

הביקוש מצד זרים התרכז "בנכסים יקרים יותר, המשקף את כוח הקנייה הגבוה יחסית ואת דרישות ההשקעה המינימליות" שנדרשו על ידי מה שמכונה 'ויזות הזהב'.

צמיחת התיירות הגדילה גם את הביקוש לדיור, וכך גם "הרחבת השכירות לטווח קצר".

"בליסבון, למשל, מספר הנכסים המפורסמים ב- Airbnb עלה מ -18,277 בספטמבר 2019 ל -21,181 בדצמבר 2024, המקביל לכ -7.6% מכלל הדיור באזור העירוני", מדגיש המחקר.